פורטל מתכת וקבלנות משנה
פורטל איכות הסביבה, טכנולוגיות מים, בטיחות וגיהות
פורטל בריכות שחייה, ספורט וחופי רחצה
בית
 
פורטל איכות הסביבה, טכנולוגיות מים, בטיחות וגיהות
 
פרויקטים בתחום איכות הסביבה -הפרדת פסולת
-בשם אומרם-

פרויקטים בתחום איכות הסביבה -הפרדת פסולת

הפרדת פסולת היא אינה סוגיה חדשה במחוזותינו, אלא שלאחרונה, עושה רושם, היא תוספת מעמד חדש ▪ מה שנחשב עד לא מזמן לטרנד של "משוגעים אקולוגים", הופך בהדרגה לנחלת הכלל ▪ קצת למעלה משנה אחרי שמשרד להגנת הסביבה פרסם קול קורא בנושא, הרשויות המוניציפאליות מתחילות "להרים את הכפפה" ומבינות שהגיעה העת לחולל מהפך בהרגלי השלכת הפסולת של האזרחים ▪ אם יהיה בכך לפחות צעד אחד אל עבר עתיד ירוק יותר, הרי שמבחינתנו, כבר מדובר ברווח נקי!
מאת דרור ליטבק
פרויקטים בתחום איכות הסביבה -הפרדת פסולת
תמונת המצב האקולוגית על פני כדור הארץ היא תמונה מטרידה ונחשבת כיום לאחת הסוגיות האקוטיות שעל סדר היום הציבורי.
 
גידול האוכלוסין העולמי ועימו ההתפתחות התעשייתית והטכנולוגית הפכו עם השנים לחוליה בשרשרת תהליכים שניתן להגדירם הרסניים. דלדול משאבי טבע, זיהום אוויר, מים וקרקע, קרינה, פגיעה בערכי טבע ונוף, התחממות כדור הארץ וייצור פסולת בלתי מתכלה - כולם הם תהליכים מעשי ידי המין האנושי (ולא להתפאר...) שזרקו את הכדור שלנו אל תוך בעיה בוערת.
 
אם לשמור על מידת האופטימיות, אז ה"צד החיובי" של העניין הוא בכך שממדי המשבר מקבלים בשנים האחרונות הכרה כלל עולמית, המציבה את ערכי השמירה על הסביבה במקום גבוה בתודעה של כולנו.
 
כך, הפכה לאחרונה התנהלות על פי עקרונות ברי-קיימא מנחלתם של שוחרי טבע בלבד לעניינה של האנושות כולה, ומה שנחשב עד לא מזמן לטרנד של "פריקים ירוקים", עומד היום בחזית ה -"Main stream".
 
למעשה, גם אם נחפש היטב, נתקשה כפי הנראה למצוא בימים אלה מדינה, גוף ציבורי, ארגון עסקי או קהילה חברתית שאינם מניפים דגלים ירוקים, ואינם תולים את העיקרון הסביבתי בצמרת האג'נדה שלהם.
 
בשנים האחרונות זוכה הנושא להתערבות רגולאטורית מואצת במרבית מדינות העולם המערבי, ובזה אחר זה מיושמים חוקים, תקנות ותכניות נרחבות למזעור נזקים סביבתיים ולהטמעת הרגלי שמירה על הסביבה בקרב הציבור.
 
הגם שהתובנה הגיעה מעט באיחור, עדיף מאוחר מאשר לעולם לא, ונכון לרגע זה  העתיד נראה (אם לא ורוד) אז לכל הפחות - ירוק יותר.
 
 

החיים בזבל ? / פולחן אשפה

 
אחד הנושאים הזוכים לטיפול ברבות מן המדינות המפותחות הוא צמצום כמויות הפסולת הבלתי מתכלה. מסתבר שכמות הפסולת שמייצר האדם (בפרט במדינות אלה) היא אדירה, והיא גדלה והולכת מדי שנה. אז מה הפלא, אם כן, שפח האשפה תופס תפקיד מרכזי כל כך בחיי היום-יום שלנו??
מדי יום (לעיתים כמה פעמים ביום), אנחנו אוספים את האשפה שבביתנו, מרכזים אותה בשקית אחת גדולה, ומשליכים אותה לפח שמחוץ לחצר או בחדר האשפה המרכזי של הבניין. אחרי שסגרנו את פתחו של הפח הגדול, המחשבה שהשארנו את הזבל מאחור וחזרנו אל ביתנו הנקי, עוטפת אותנו (תודו) בתחושת הקלה משהו.
בכך נדמה לנו שסיימנו את העניין. אלא שאנחנו ממשיכים לחיות, לבשל, לאכול, לשתות, לצרוך, ללבוש, להשתמש, לקלקל, לסיים ולהשליך, ופחי פסולת האשפה שלנו ממשיכים להתמלא ולהתרוקן, להתרוקן ולהתמלא.
הפסולת המפונית מפחי האשפה שלנו נעלמת מחיינו רק באופן זמני. חלק ניכר ממנה אינו מתכלה, ומה שהעיק עלינו בבית עובר למעשה להעיק עלינו בחוץ.
מרבית הפסולת, יש לומר, מוטמנת באתרים מוסדרים להטמנת פסולת, בתוך בורות אטומים המונעים מן האשפה לחלחל למי התהום ולהשפיע על זיהום המים. אלא שההטמנה עצמה כרוכה בבזבוז אנרגיה רבה שכרוכה בזיהום סביבתי נוסף ובהשקעת משאבים כספיים.
רק על מנת לסבר את האוזן, מדי שנה מייצרת ישראל למעלה מ – 7 טונות של פסולת ביתית. 87% מתוכה מוטמנת, בעלות שנתית של כ- 1.2 מיליארד ₪.
מכיוון שכמות פסולת האשפה גדלה משנה לשנה, ההערכות הן כי בשנת 2014 לא יישארו יותר שטחי אדמה להטמנה. הפתרון לבעיה, אם כן, אפשרי באמצעות הפחתת כמות פסולת המיועדת להטמנה, אשר תחסוך בקרקע יקרה ותפחית את זיהום המים, זיהום הקרקע ואת זיהום האוויר.

פסולת: הפרדה למען הפחתה

הפחתת הפסולת תיתכן אם נקפיד כולנו על הפרדת פסולת עוד בבית, טרם השלכתה. התהליך הזה אינו מורכב או מסובך, אך הוא יחייב את כולנו להשקיע רגע מחשבה לפני שאנחנו  משליכים פסולת לפח הביתי באופן אוטומטי (ובדרך להיפטר מעוד כמה הרגלים ישנים).
במקום פח אשפה ביתי יחיד, שקלט עד כה את כל סוגי הפסולת בערבוביה, נתבקש מעתה לנהל בביתנו שני פחי אשפה - האחד לפסולת "רטובה" כגון שאריות מזון, והאחר לפסולת "יבשה" כמו אריזות למשל.

הפרדת פסולת
תצלום מאתר:/www.sxc.hu
 
השינוי ידרוש  מן הסתם היערכות גם בחדרי האשפה שבבתים המשותפים, כך שאת מקומם של "הצפרדעים הירוקות" הוותיקות יתפסו מעתה שלושה מכלים שונים. מכל ירוק ישמש להשלכת הפסולת היבשה, מכל חום לפסולת הרטובה ומכל כחול לעיתונים, למוצרי הנייר ולקרטון.
 
הפרדת פסולת היא אינה המצאה ישראלית, כידוע. מדובר בהרגל נפוץ בעולם המערבי, המוכר במיוחד באירופה, אך מתחיל לתפוס תאוצה גם בחלק מן האזורים בארה"ב ומגיעה גם לאסיה.
אלופת העולם בתחום היא גרמניה, אשר מאז שנות ה-80 מחנכת את אזרחיה למיין פסולת לפי  קטגוריות וסוגי חומרים, ובה למעלה מ – 90% מתושבי המדינה מפרידים פסולת. ילדי גרמניה לומדים מגיל צעיר על חשיבות הפרדת האשפה, ובכל מטבח גרמני תמצאו שלושה פחי אשפה נפרדים ופח מיוחד לסוללות.
עד כדי כך הצליח החינוך שם, שהתושבים בחלק מן האזורים במדינה הפכו את זה כמעט למקצוע. בסופי השבוע הם מבלים שעות במיון אשפה וממיינים אותה ללא פחות מ-20 קטגוריות.
במקסיקו, לעומת זאת, לאחר ניסיון של שנים לעודד את אזרחים להפריד פסולת, חוקקה הממשלה חוק שאילץ חברות ותושבים להפריד אשפה אורגנית. בבירה מקסיקו סיטי נקנסים תושבים שאינם מפרידים אשפה ב-7,000 פסו (השווים לכ – 7,000 ₪) .
יפן מחנכת את תושביה זה שנים להפריד פסולת. אפילו ברשתות מזון מהיר, כמו מקדונלד'ס, מתבקשים היפנים למיין את הפסולת שלהם לפחים שונים.
 
בסין, הקימה עיריית בייג'ינג מערכת למיון אשפה ב-3,000 שכונות, המקיפות 50% מתושבי העיר.
 
 

גם בישראל מתרגלים להפריד

 
עכשיו מגיעה ההפרדה גם אלינו, לישראל. לפני כשנה פרסם המשרד להגנת הסביבה את תכנית "הפרדת פסולת במקור". תכנית זו כוללת מספר מהלכים שנועדו לצמצמם למינימום את כמויות הפסולת המוטמנת, והיא קובעת העלאה הדרגתית של גובה היטל הטמנת הפסולת שנדרשות הרשויות לשלם. בצד זה מציעה התכנית לרשויות המוניציפאליות סיוע בהקמת מתקנים למחזור פסולת ותמיכה תקציבית שנועדה לאפשר להן ליצור תשתית להפרדת פסולת במקור במשקי הבית שבתחומן.
השלב הבא, אומרים במשרד להגנת הסביבה, מתוכננת הקמת מפעלי מיחזור, שבהם יהפכו את הפסולת הרטובה לקומפוסט ואת הפסולת היבשה יפרידו למרכיביה, ימחזרו מה שאפשר ויטמינו את היתר.
אין ספק שיישום התהליך הוא הכרחי וחיוני לא רק בהיבט הסביבתי אלא גם בהיבט הכלכלי והחברתי, אך מסתבר שההיערכות המיוחדת והשקעת המשאבים הרבים הנדרשת ליישומו מנעה מרשויות רבות להצטרף אליו.
 
כדי להצליח בתהליך מסוג זה נדרשת הערכות לוגיסטית אדירה בצד מערך הסברה, הדרכה והטמעה מקיף ונרחב בתוך הקהילה.
 
ההערכות הלוגיסטית חייבת לכלול הקמה ותפעול של כל המערך לוגיסטי, ניהול הרכש של מכלי האצירה המיועדים לחלוקה בבתי התושבים, תיאום בין הזרועות השונות בפעילות וניהול המלאי באופן שוטף. בנוסף, יש לגייס צוותי עבודה, ולהכשיר אותם לביצוע חלוקה Door to Door , הכוללת הדרכה פרטנית ואישית בכל בית אב לגבי תהליך ההפרדה והשימוש במכלים.
 
המשימה היא ללא ספק מורכבת ומאתגרת במיוחד. בין היתר בשל הצורך לשנות הרגלים קיימים ולהטמיע הרגלים חדשים  בקרב הציבור. שינוי כזה, חשוב להדגיש, יכול להתחרש רק באמצעות עבודת 'חינוך שוק' נמרצת ואינטנסיבית.
 
מסיבה זו פעילות ההסברה חייבת להיות מובנית בתהליך ולכלול הפקת אמצעי פרסום ועזרי תקשורת, הסברה בקהילה ובמוסדות החינוך והפעלת מוקד שירות והסברה טלפוני עבור התושבים.
 
 
 
 
המאמר נכתב ע"י  דרור ליטבק  מהנהלת חברת Manpower – חברת מיקור חוץ וניהול פרויקטים
כתבות נוספות שיעניינו אתך

טיפלתם בהגנה מפני התקפות סייבר, אך הארגון שלכם באמת מוגן? ואיך זה קשור לתקני GDPR ו-iso 27001?

רגולטורים ברחבי העולם מתחילים להפנים את קצב השינוי המהיר של הטכנולוגיה ואת הסכנות הטמונות במציאות המשתנה ללא הרף. השינוי המשמעותי האחרון שנקבע הינו תקן GDPR שנכנס לתוקף בחודש מאי 2018 במדינות האיחוד האירופי. לכתבה המלאה

ארכיטקטורה ירוקה

למרות הידע הרב שנצבר בנושאים של תכנון בר-קיימא, ארכיטקטורה ירוקה, חומרים ידידותיים לסביבה, תכנון מודע אקלים ואנרגיה, ופוטנציאל החיסכון הכלכלי עדיין לא קיים יישום רחב של בנייה ירוקה בארץ. לכתבה המלאה

סקר קרקע וטיפול ביולוגי בקרקעות

קרקע היא השכבה העליונה ביותר של פני כדור הארץ, המורכבת מסלעים, מינרלים וחומרים אורגניים. כאשר הקרקע מזדהמת קצב ההתחדשות הטבעי שלה הוא כה איטי עד כי הקרקע מוגדרת כמשאב שאינו מתחדש לכתבה המלאה

מי אנחנו תנאי שימוש פרטיות מפת האתר פרסם באתר
כל הזכויות שמורות © 1996-2025