מלבינים בכל מחיר?
כבר יותר מ-20 שנה שמדיניות הכנסת הפלואוריד מונהגת במדינת ישראל. משנת 2001 אף הגדילה המדינה וחוקקה בכנסת תקנה מיוחדת, לפיה בכל יישוב המונה לפחות 5,000 אנשים חובה להפליר את מי השתיה. דרך חקיקת התקנה הצטרפה מדינת ישראל אל אירלנד, שהנה המדינה היחידה, מלבד ישראל, המחייבת את הפלרת המים בתחומה באמצעות עיגון בחקיקה.
ההחלטה להחדיר פלואוריד למי השתיה בישראל, נתקבלה בעקבות מחקרים ישנים שנערכו בארצות הברית, לפיהם באזורים בהם הופלרו המים, ירדה התחלואה בעששת, עד לרמה שבאזורים בהם קיים פלואוריד טבעי. אולם, ממחקרים שפורסמו בין היתר בשנים האחרונות עולים הסיכונים החמורים הנגרמים מהפלרת מי השתייה. מסתבר שהכנסת פלואוריד למי השתייה, לא רק שיעילותה נמוכה ביותר, אלא אף עלולה לגרום לנזק בשיניים ו/או מחלות קשות שונות. חרף המסקנות הקשות אליהן הגיעו המומחים, בחר משרד הבריאות להתעלם מהן, ומתוך תמונת המצב נראה כי אף מצניע את פרטי המחקרים החמורים מהציבור ובכך מונע ממנו את זכות הבחירה. במילים אחרות דומה הדבר לאכיפת הציבור בישראל ליטול מעין תרופה, שיעילותה מוטלת בספק, ושנראה כי לה תופעות לוואי רבות, מבלי שיכול להשיג על כך.
מתוך התקנה שחוקקה בישראל לחיוב בהפלרת המים, נוצר מצב בו הרשויות המקומיות מחויבות להפליר את המים בתחומן. אולם לא בכול המקומות השלימו עם המצב השנוי במחלוקת, ובערים כגון: הרצליה, כפר-סבא, ירושלים ועוד, ניסו להילחם באכיפת חוק זה.
בעיריית הרצליה אף הגדילו לעשות ושלחו לבדיקה דגימה מבאר מים מופלרת בהרצליה והתוצאות לא היו משביעות רצון. בבדיקה שנערכה במעבדה נתגלה כי הדגימה שנלקחה מהמים המופלרים, מכילה מספר רב של חומרים רעילים כגון כספית, ארסן וכדומה. אולם גם ממצאים אלו לא הועילו בנסיון הרשויות לבטל את אכיפת ההפלה בערים השונות.
על פי מקור בארגון "מגמה ירוקה", מסתבר כי הפלואוריד המוחדר למי השתייה הנו בעצם חומר רעיל בשם חומצה הקסא־פלואורוסיליצית. עוד טוען אותו מקור, כי מקורה של החומצה במפעלי תעשיה שונים בארץ, אשר במקום להטמין את הפסולת באדמה מוכרים אותה למשרד הבריאות ואז מוחדרים למים. בנוסף, מפרוטוקול ועדת העבודה נתגלה, כי מפעל בנגב העביר את הפסולת הרעילה משטחו למדינה, שהשתמשה בה להפליר את המים בארץ בזמן תחילת מדיניות ההפלרה בישראל.
נזקים מול תועלת
ראשית יצוין, כי לפי דעת מומחים רמת הפלואוריד המוכנסת למים בישראל הנה גבוהה מידי ולכן עלולה לסכן את התושבים.
ממחקרים חדשים שנערכו, עולה כי במקומות בהם הופלרו המים, הפלואוריד אינו מצטבר רק בשיניים ומהווה בעיה אסטטית בלבד. מסתבר, כי כ-50% מהפלואוריד נספג בעצמות כשאף ספיגתו בשיניים עלולה לגרום להן נזקים בריאותיים. בנוסף, עלה כי הפלרת המים עלולה להגדיל את הסיכון לחלות בסרטן העצם ולנזקים הורמונליים העלולים להוביל למחלת הסוכרת. כמו כן נתגלה במחקרים כי הפלואוריד עלול לגרום לנזקים בבלוטת התריס כשמספיק אך מינון נמוך מהחומר לכך. יתרה מכך, עולה כי החשיפה לחומר אף עלולה לגרום לבעיות קוגניטיביות שונות, הפרעות התנהגות ופגיעה במערכת העצבים.
נזקים נוספים שנטען כי נגרמים מהפלרת המים: עייפות כרונית, פגיעה באיכות השינה, האטה בקצב חילוף החומרים בגוף, אלצהיימר, הפרעות קשב וריכוז, האצת קצב ההזדקנות, מומים בלידה ועוד.
ומה התועלת?
לטענת התומכים בהפלרת המים הכנסת החומר הצליחה להוריד ב-12% את מקרי העששת והכול לפי מחקר שנערך בשנות ה-40 בארצות הברית.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה גורסת, כי על פי סקרים נתגלתה עליה במקרי העששת עד שנות ה-80. אולם אז הסתבר, לדבריה, כי במקומות בהם בוצעה הפלרה או שהיה קיים פלואוריד טבעי ירדו המקרים של מחלת העששת בשיניים. הלשכה הוסיפה בזמנו, כי בקבוצות רבות בקרב העולים, הרבים, למדינת ישראל המודעות לשמירה על בריאות הפה נמוכה. לכן לטענת הלשכה, יש לדאוג לנושא זה של בריאות השיניים ובעיקר בפן של מניעת מחלות הפה.
בכיר במשרד הבריאות, ד"ר זוסמן, מציין כי רמת הפלואוריד המותרת במים בישראל הנה רק 1.7 מיליגרם לליטר וזאת לעומת רמה של 4 מיליגרם לליטר הנהוגה בארה"ב. ד"ר זוסמן אף מוסיף, כי אף תינוקות יכולים לצרוך את המים בישראל ללא כל חשש.